<h1>שבלי הלקט סימן פ'</h1>
<h2>דף כד.</h2>
איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה, פי' למניין העולים לקרות בתורה. רב הונא ורב ירמיה בר אבא, חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה. ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל דמפטיר עולה, וכן כתב רבינו תם זצ"ל שעולה, שהרי בט' באב ויום הכיפורים במנחה אנו עושין השלישי מפטיר, וכיון דלא קרי מפטיר בתורה אלא משום כבוד תורה למאן דאמר אינו עולה למניין שבעה, אית לן למימר דלמניין שלשה נמי לא סליק, כדאמרינן הכא אליביה למניין שבעה. ואמר רבינו זצ"ל, דהילכך נהגו לעשות המפטיר ממניין שלשה. ומה שאין אנו עושין כן בשבת ויום טוב להעלותו למניין שבעה ששה וחמשה, בשבת ויום הכפורים ובימים טובים, משום דהתם מוסיפין עליהן, כדתנן במתניתין. והשתא אתי אליבא דכולהו, דלמאן דאמר עולה הוי המפטיר שמיני ואין בכך כלום, דמוסיפין עליהן, ואף אם הוא קטן הרי הוא כגדול, שהרי הוא עולה ממנין שבעה. ולמאן דאמר מפטיר אינו עולה הרי קראו ז' לפניו. ורב נטרונאי גאון זצ"ל כתב משמא דרבנן סבוראי היכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדישא והדר מפטרי אינו עולה. והיכא דלא אפסיקו בקדישא מקמי הפטרה עולה. ורבינו ישעיה זצ"ל כתב דמפטיר אינו עולה. ומה שנסתייע רבינו תם זצ"ל, מתשעה באב ויום הכיפורים במנחה שנהגו לעשות השלישי מפטיר ונמצא עולה מן המניין, נראה לי, שאין זה סיוע, שלא חייבו חכמים להפטיר אלא בשבתות וימים טובים שיש שם אסיפת עם, אבל בשיני ובחמישי ובשבת במנחה וראשי חדשים וחולו שלמועד קתני ואין מפטירין בנביא. אלמא לא חייבו חכמים להפטיר, אבל מיהו אם רצו להפטיר מפטירין. והא דאמרינן בפרק בני העיר [ל"א ע"א], שמפטירין ביום הכיפורים במנחה ביונה ובתשעה באב באסוף אסיפם, ומאי דאמרינן נמי בפרק הקורא בתרא [כ"ב ע"ב], שאם חל תשעה באב להיות בשיני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד, ומאי דאמרינן נמי בפרק במה מדליקין [כ"ד ע"א] אמר רב אחדבוי בר מתנה אמר רב מתנה אמר רב יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו צריך להזכיר שליום טוב, שאלמלי שבת אין נביא במנחה ביום טוב, כל אלה אינן חובה, אלא שאם רצו להפטיר מפטירין. ולא פליגי כל הני דמתניתא אמתניתין. וכיון שכל אילו ההפטרות אינן חובה כמו שהן אותן שליום טוב ויום הכיפורים ושבת, לא תיקנו חכמים שהמפטיר בהן יהא קורא בתורה תחילה לכבוד התורה, שהרי אינן חובה, וקריאת התורה היא חובה. אבל הפטרת יום טוב ויום הכיפורים ושבת שהיא חובה כמו קריאת התורה, אם לא היה המפטיר קורא בתורה תחילה היו משוין ההדיוטות הנביאים לתורה. לכך התקינו שיקרא בתורה תחילה. וכיון שאינו קורא אלא לכבוד התורה אינו עולה מן המניין. אבל ההפטרות שאינן חובה אינו צריך המפטיר לקרוא בתורה תחילה. הילכך אם נהגו לעשות שלישי מפטיר אין בכך כלום, שאין ראוי לומר כאן מפטיר עולה למניין שלשה, שלא היה חייב מפטיר זה לקרוא בתורה. ומן הדין אם היה רוצה אחר להפטיר היה יכול בלא קריאת התורה, אלא שנהגו שהשלישי שקרא בתורה משום חובה יהא מפטיר. ואינו חולק בזה כי האומר שאין המפטיר עולה ממניין שבעה, מפני שלא היה חייב המפטיר זה לקרוא בתורה תחילה שתימצא קריאתו לכבוד תורה.
